והפעם, מפגש במקום יותר טבעי של הטיפה
טיפה קטנה נפלטה מהים אל הקרקע הלוהטת של החוף שעליו הייתי ישוב אני. ראיתי כמוה רבות לפניה, ויהיו גם אין ספור אחריה. לא ריחמתי עליה. גורלה נגזר מראש בהיותה טיפה. כנראה, שגם הטיפה הבינה זאת והחליטה בשארית כוחותיה לחזור חזרה למים. מבעד לחול האינסופי ראיתי אותה זוחלת אט אט לים. חזרה הטיפה אל הים, אל ביתה. ואילו אני נשארתי על החוף, אבוד, ללא בית וללא לב ורק החול סביבי. אולי עוד ניפגש טיפה קטנה וגם אם לא אז טיפה ממך תישאר בי לנצח בין החולות האלו או אחרים. טיפה עצובה ובודדה חזרה אל הים. אני אוהב אותך טיפה קטנה שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא לא להשאיר הודעות בין השעות 14:00 ל-16:00