טיול לירושלים

לפני 3 ימים, ביום רביעי הגעתי לירושלים. ההורים, חרמונית ו-A, , נצנוצים וחנן היו במלון דן כבר מיום שלישי כחלק מחופשת סוכות. הסיבה שנסעתי לשם היא כדי להיות עם המשפחה שלי, שאותה אני מאד אוהב. בסיכומו של דבר אני יכול לומר שלא היה מהנה בגלל משהו שנצנוצים אמרה. הגעתי אחרי הצהריים, אחרי שקצת הסתבכתי בירושלים, שהרי לא הייתי חייב להיכנס לעיר מאחר והמלון נמצא בהר הצופים. החניתי את האוטו בחניון ועליתי לחדרם של ההורים. ההורים שמחו לראותי אך אני לא הייתי הכי נחמד. יש משהו בהשתפכות משפחתית, בקיצ'יות שאני פשוט לא יכול לסבול. יצאנו החוצה למרפסת ואימא ביקשה שאבא יצלם אותי ואותה. אחר כך אבא סיפר לי קצת היסטוריה , על המלכה אוגוסטה ויקטוריה שהייתה דתייה מאד והקימה איזשהו ביה"ח או מנזר או משהו בעיר. דיבר על ניסיונו של הרצל להיפגש עם הקנצלר האוסטרי כדי שישפיע על המושל העות'מני. בסופו של דבר ירדתי למטה לקפיטריה ללמוד קצת. אחר כך התקשרתי לחרמונית ו-A . A ירד לקפיטריה ודיברנו קצת. חיפשנו את הספא אך הוא היה  סגור. עלינו לבסוף לחדר של חרמונית ו-A שהיה ליד חדרם של ההורים, שהיה בינו לבין החדר של נוצי והרי. דיברנו על הפיטורין של A. הוא שכר עורך דין וכתב להם מכתב. סיפר שהם כנראה ידעו שהוא רוצה לעזוב גם כי אמר לחבר מהעבודה וגם כי מישהי מחברת השמה ששלחה אותו בזמנו לעבודה, והיא הייתה חברה של הבוסית שלו, התקשרה אליו במפתיע שוב, ושאלה אותו אם הוא מחפש עבודה. הוא אמר שכן ואחר כך כשהבין את הטעות וניסה לחזור אליה היא לא ענתה לו וגם לא ניסתה לחזור אליו. היינו בחדר שלושתנו ומורן. שיחקנו איתה קצת. שמתי מוצץ בפה והיא הייתה פשוט בהלם. הסתכלה עליי ולא הבינה מה יש לי. היא כמובן לא היחידה אבל מספיק כבר עם הבדיחות העצמיות. מבחינת אי תשלום שכר, A לא יודע מה יהיה אך הוא לא מאמין שהם ינסו לעשות משהו. אם כן, הוא יתבע אותם. אמרתי לו שהוא כאילו ניסה בכוונה שיפטרו אותו. הוא אמר שלא אך אני דיברתי על חלקים יותר תת מודעים שבו. בנוסף לחרמונית ו-A, זוג חברים שלהם, שהראשונה מכירה אנשים מחברת אינטל נראה לי הצעתי לו שיגיד לה שיש לו שבוע טוב ובגלל שהוא במצב רוח טוב הוא מסכים שתיתן להם את קורות החיים שלו. בערב נסענו למשכנות שאננים. שם שאלה אותי נצנוצים איך אני אוכל בדרום ונלחצה מאד והלחיצה אותי עוד יותר כששמעה שאני אוכל רק תפוחי אדמה כבר שנתיים כתוספת לבשר. הבנתי פתאום שאימא , כמה שהיא נוירוטית, דאגנית ולחוצה, את הפרט הקטן הזה היא ו/או חרמונית לא יכלו להגיד לי. הבנתי שרק אני יכול לדאוג לעצמי ולפעמים סיוטים כן יכולים להתגשם. כלומר הפחד מהרס עצמי כשבאופן ספציפי במקרה הזה זה פשוט לא לאכול בריא וכתוצאה מכל לפגוע במח. הייתי פשוט אאוט לגמרי כל הערב ולא עניין אותי שום דבר. כעסתי וזלזלתי בחרמונית ובאימא. הראשונה אמרה ל-A משהו רע עליי שאמרתי כל מיני דברים הזויים כגון- שלא ידעתי שתפוחי אדמה זה לא בריא וגם אם זה כן בריא אז לאכול את זה שנתיים? פתאום חשבתי, אני וחרמונית – הרי אנחנו לא באמת אחים טובים. אני לא הייתי אח ממש טוב, היא לא עניינה אותי ואפילו כיום זה עדיין המצב למרות שהרבה פחות. מן העבר השני גם חרמונית כזאת- אני לא ממש מעניין אותה. אולי היא כועסת על התקופה שאני הייתי חסר התעניינות . היא פשוט זוכרת את זה. אבל אח אחר לא מאפשר בכלל להגיע למצב כזה. כל הסובבים אותי הם כל כך לא דומיננטיים לעומתי והם חושבים שזה טוב. במובנים מסוימים זה טוב אך אני כן צריך גבולות. נקודה נוספת- חרמונית כבר שנים תפסה לה את המשבצת של זאתי שמארגנת עניינים (אגב מעניין מה יהיה לה להגיד על זה) מסבירה, מפשרת מעין מתווכת כזאת. אני ממש לא צריך שהיא תהיה כזאת. הדבר שהכי הפריע לי- ופה לא שיניתי את עמדתי, שהיא מרכלת. איך היא יכולה לרכל על ההורים? אני מודה שזה מפריע לי כי אני כזה. זה מצחיק ומאד הופך אותי לטיפש אבל זה נכון ומצד שני אני ממש מנסה ללכת כנגד זה ולהפסיק עם זה. רק לאחר כמה ימים פתאום נזכרתי בדברים אחרים- חרמונית שקראה את המכתבים שלי לכרמל והתרגשה ואמרה לי שאני ראוי, כ"כ ראוי. חרמונית שבכתה יחד עם A כשקראה דברים שאני כותב. חרמונית שאמרה לי שאני צריך להשלים עם אבא בזמנו כי אין זמן מיותר. היא זאת שהכניסה לי את המחשבה הזאת שלימים קיבלתי אותה ועכשיו אני מתנהג בצורה קיצונית בהקשר לכך. הלכנו לאכול ארוחת ערב במסעדה בעיר באזור של החילונים. דיברתי עם אבא על קניית אג"ח בעקבות מה שז'ילון סיפר לי על נ"א וא"פ שקנו אופציה על מניות והפסידו 100 אלף שקל. לא הייתה יותר מדי תקשורת עם נצנוצים וחרמון ובכלל לא עם אימא. זלזלתי בה מאד באותם רגעים . רציתי כמה שיותר לפגוע בה. בלילה חזרתי למלון. אבא ואימא הלכו לעשות טיול קצר ואילו אני הלכתי לישון. ישנו באותו חדר כאשר לי יש מיטה לצידם. מיטה ליד החלון הגדול שמפריד בין החדר למרפסת. הייתי בדיכאון ונרדמתי מהר. כעבור זמן מה חזרו ההורים, תחילה לא ידעתי אם נרדמתי בכלל ואז הם הלכו לזמן קצר אך הבנתי בדיעבד שהם הלכו להרבה זמן כך שנרדמתי, ושמעתי את אימא אומרת לאבא שהיא לא ראתה אותה כועסת כך כבר הרבה זמן. היא כנראה התכוונה לנצנוצים.