כתיבה אחרת

אני לא בטוח לגבי הכתיבה שלי. אני כותב פעמים רבות את אותם הדברים רק בשינוי קטן. אותן דאגות. אותה נקודת מבט. מבחינת רמת המאקרו-אני כותב בעצם המון על עצמי.אני מאוהב במחשבותיי.
הייתי רוצה לשנות סגנון כתיבה. להיכנס לנעליים של דמות אחרת ולכתוב עליה. כך , גם לנסות להבין אותה וגם לקבל ניסיון בכתיבה אחרת.
אתמול הייתה תאונת רכבת ולכן לא חזרתי באמצעותה הביתה, אלא רק היום ובאוטובוס.
כמעט אף אחד לא התקשר אליי כדי לראות שאני בריא ושלם, זאת למרות שצריך להדגיש שאיש מנוסעי הרכבת לא נהרג.
מה הבעיה? ראשית היו שכן התקשרו אז אולי את זה אני צריך להזכיר לעצמי ולחשוב למה. למה אני לא התקשרתי לאחרים? הנקודה השנייה,שקשורה קצת לנקודה הראשונה מבחינת צורת חשיבה, היא שגם לחברים הטובים שלי יש נקודות חולשה רבות ואף על פי כן הם חברים טובים מאד בתחומים אחרים.
אימא סיפרה לי היום שהבת של השכנים התחתנה( כמעט אמרתי מתה- מעניין מה פרויד היה אומר על זה..). הבחורה צעירה ממני, לא נראית טוב ויש לה הורים די דפוקים. מי כמוני לא טוען שהמטרה בחיים היא להתחתן אבל זה כן מראה הרבה.
לי זה מראה שאני באיזשהו מקום מפספס. לא נמצא בכיוון הנכון ולא מכוון לכיוון הנכון.
אני לא מתחיל עם בחורות ברמה גבוהה ולרוב לא מסתובב עם אנשים שאני מעריך, או שאולי הבעיה היא שאני לא מעריך אותם.
אני לא מצליח לבטא את מה שאני יודע. במחשבות.בכתיבה.בחיים.
 אם אני הייתי צריך לבחור בין שני כתבים שלי, כאשר את הראשון אני מעדיף יותר ואילו השני מוערך יותר על ידי אחרים, הייתי בוחר בשני.
אולי יבוא היום שבו ממש אכתוב על אחרים. לא רק על מה שהם עשו בפגישותיהם עמי או אמרו או תיאורים שלהם בהקשר אליי אלא ממש ארגיש אותם.
קודם לכן אני צריך לחשוב אותם.