אם הייתה פה זיקית הייתי בוחר בה אבל אולי טוב שאין כי במקביל חשבתי על חפץ שמתאר אותי טוב יותר אפילו. אני מראה. משקף את המציאות של המתבונן בי. אני אוהב שמתבוננים בי. אבל מי שמתבונן בי לא באמת רואה אותי אלא רואה את עצמו ואני יחד אתו. אין בי כנות. הצבעים , החושים, המראות כולם כפי שהיית רוצה לראות את עצמך או את עצמך בי. ומה חושב מי שמנסה להסתכל עליי? הוא כנראה חושב דברים שהוא מכיר מעצמו, בייחוד לצערי ולהרגלי הנוקשה, דברים משמחים שאני חושב שהוא רוצה לראות, או שהוא מבין באיזשהו שלב שאני רק מראה והמראה לא תמיד משקפת את המציאות ויש עוד מראות אחרות טובות ממני. הייתי רוצה לשבור את המראה המזדיינת הזאת לפעמים, ולהיות פשוט אני. המראה היא כמוני- בוחנת, מביטה. אני רואה אתכם. אני קצת חושש שתביטו בי. אני מוכן תמיד למצב שיביטו בי. שיראו כמה שהם יפים ולא יביטו בי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא לא להשאיר הודעות בין השעות 14:00 ל-16:00