מאי 2010 - אתמול הייתה יומולדת לאבא. גיל שישים. אבא שלי בן שישים. אני כמעט ולא מרשה לעצמי לחשוב על כמה אבא מבוגר. אמנם בתקופה האחרון היו לי מחשבות על כך, אך הצלחתי להתעלם מהן, גם כי כעסתי עליו וגם כי הייתי עסוק יותר בעצמי, ויש קשר בין שתי הסיבות הללו. קל לכעוס כשאני מרוכז בעצמי.
תקופה ארוכה גם לא היה איכפת לי. אני לא יודע האם החוסר איכפתיות שלי היא תגובה לדברים שמאד מפחידים אותי. אני מאמין שבחלק מהמקרים התשובה היא כן. למשל, כשאני מדבר על עצמי עם אחרים.
הזמן באמת לא עוצר. אני צריך לנסות להציע לו לעשות דברים ביחד. חשבתי להציע לו לנסוע איתי לדרום אמריקה בשנה הבאה או אולי הקיץ. אולי לעשות ביחד את שביל ישראל. מחשבה בכיוון אחר לגמרי היא לשכנע אותו לכתוב ספר וגם לתת לו לקרוא קטע מהיומן שלי כדי לתת לו דחיפה לכך.
אני אוהב את אבא מאד אך בקושי מראה את זה.אני לא אומר לו שאני אוהב אותו או מחבק אותו, כי זה מביך אותי. גם כשאני מראה, רק חדי העין יבחינו בכך. אף על פי כן הוא מבין שהשתניתי.
מחר מתחיל שבוע חדש. מלחמות קשות ביני לבין עצמי יתחוללו אך עליי לזכור גם לשים לב לרקע. לדברים הקטנים והיפים שנמצאים בכל דבר שעושים, ושנעלמים מעיניי כל כך הרבה פעמים. לנסות, קצת, להיות שמח בחלקי.
תקופה ארוכה גם לא היה איכפת לי. אני לא יודע האם החוסר איכפתיות שלי היא תגובה לדברים שמאד מפחידים אותי. אני מאמין שבחלק מהמקרים התשובה היא כן. למשל, כשאני מדבר על עצמי עם אחרים.
הזמן באמת לא עוצר. אני צריך לנסות להציע לו לעשות דברים ביחד. חשבתי להציע לו לנסוע איתי לדרום אמריקה בשנה הבאה או אולי הקיץ. אולי לעשות ביחד את שביל ישראל. מחשבה בכיוון אחר לגמרי היא לשכנע אותו לכתוב ספר וגם לתת לו לקרוא קטע מהיומן שלי כדי לתת לו דחיפה לכך.
אני אוהב את אבא מאד אך בקושי מראה את זה.אני לא אומר לו שאני אוהב אותו או מחבק אותו, כי זה מביך אותי. גם כשאני מראה, רק חדי העין יבחינו בכך. אף על פי כן הוא מבין שהשתניתי.
מחר מתחיל שבוע חדש. מלחמות קשות ביני לבין עצמי יתחוללו אך עליי לזכור גם לשים לב לרקע. לדברים הקטנים והיפים שנמצאים בכל דבר שעושים, ושנעלמים מעיניי כל כך הרבה פעמים. לנסות, קצת, להיות שמח בחלקי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
נא לא להשאיר הודעות בין השעות 14:00 ל-16:00